#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רסו. האם קיי""ל שמצוה לקיים דברי המת אפילו בבריא, ולאלו מקרים נצרכה התקנה שדברי שכיב מרע ככתובים ומסורים? "	"כתבו התוס' (ד""ה הא) דקיי""ל שמצוה לקיים דברי המת אפילו בבריא. ומצוה לקיים דברי המת דוקא כשהושלש מתחילה לכך ודוקא כשמת נותן בחיי מקבל, אבל דברי שכיב מרע בכל ענין כמסורים דמו."	כתובות תוס' ע. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסז. האם הפעוטות יכולים למכור או לתת במתנה כשיש אפוטרופוס?<br>	"אמר רפרם כשיש אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכר מכר. כתבו התוס' (ד""ה אבל) שר""ח כתב שדוקא מכר אבל מתנתן מתנה, שלענין מתנה אין סברא לחלק בין יש שם אפוטרופוס לאין שם."	כתובות ע. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסח. האם משנתנו שאמרה יוציא הכוונה שכופין? 	"כתבו התוס' (ד""ה יוציא) שר""י הביא ראיות שכופין ור""ח הביא ראיות שאין כופין. והסיקו התוס' שאין לכוף שום אדם לגרש עד שנמצא ראיה ברורה דהא אמרינן שגט מעושה בישראל שלא כדין פסול, ואין להתיר אשת איש מספק."	כתובות תוס' ע.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסט. למדנו במשנתנו שבעל שהדיר את אשתו ממזונות עד שלשים יום<br>יעמיד פרנס. כיצד חל הנדר, ומדוע רק עד שלשים יכול להעמיד פרנס? 	"באומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ובמספקת לדברים גדולים ואינה מספקת לדברים קטנים שרגילה בהם בבית נשא וכשהיתה עמו הסכימה להיות בלעדיהם. עד שלשים יום לא שומעים אנשים ואין לה זילותא, יותר מכך שומעים ויש לה זילותא. ואיבעית אימא כשהדירה כשהיא ארוסה וכשהגיע הזמן ולא נישאו. עד שלשים יום עושה השליח שליחותו, יותר מכך אינו עושה <sup>סז</sup>. וכתבו התוס' דהכא לא שייך הטעם של זילותא כיון שלא נשאת.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סז.  פירש הרשב""א שלאחר ל' יום לא עושה ברצון אלא ברוע פנים והיא מתביישת.</span>"	כתובות ע:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רע. המדיר את אשתו ממזונות האם יכול לומר ומדוע 1) כל הזן אינו מפסיד 2) כל השומע קולי יזון את אשתי 3) לחנוני הרגיל אצלו, אשתי מודרת הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לה 4) ליחיד אם תזון לא תפסיד 5) שנותן לחבירו במתנה, והלה יתן לה 6) שמפקיר את המזונות? 	"1) מותר דאינו שליח.<br>2) אסור שמצווהו והוה שלוחו.<br>3) מותר דאינו שלוחו.<br>4) כתבו התוס' (ד""ה באומר) שאסור דמיחזי כשלוחו.<br>5) כתבו התוס' (ד""ה טפי) שמותר כמו גבי בא בדרך.<br>6) כתבו התוס' (שם) דאסור הואיל ולא נכנסו המזונות לרשות אחרת משיצאו מיד המדיר נראה כמו שהן עדיין ברשותו, ולא התירו אלא לבא בדרך."	כתובות ע: ותוס'		
